ההשפעה של מדיטציה טרנסנדנטלית על חומרת הסימפטומים והרווחה בקרב חולים שאובחנו עם הפרעת דחק פוסט טראומטית כרונית (PTSD).
The impact of Transcendental Meditation on symptom severity and wellbeing among patients diagnosed with chronic combat Post-Traumatic Stress Disorder (PTSD)
דוח אמצע תקופה – 27/2/2023
חוקר ראשי: פרופ' איל פרוכטר
מבוא
מדיטציה טרנסנדנטלית (מ"ט)(TM) היא אחת השיטות הוותיקות ביותר לתרגול מדיטציה, הקיימות מאז שנות ה-50. המדיטציה מתורגלת רק במחשבה, תוך ישיבה נוחה על כיסא או כורסה, פעמיים ביום, במשך 10-20 דקות בכל פעם. במ"ט משתמשים במנטרה (צליל חסר משמעות), המותאמת אישית למתרגל. אין התמקדות, אין עיסוק בכל תוכן או התבוננות מכל סוג בתרגול, בין אם מילולי, פיזי או סביבתי. מחקרים קודמים שנערכו בקרב מטופלים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מצאו כי תרגול מ"ט קשור להפחתה של חומרת תסמיני הדחק הפוסט טראומטי, ועם שיפור באיכות החיים ובתפקוד החברתי (בארנס, Monto, Williams, & Rigg, 2016; Barnes, Rigg, Williams, 2013; Rosenthal, Grosswald, Ross, & Rosenthal, 2011).
מרפאת השיקום של משרד הביטחון המשויכת לאגף הפסיכיאטרי ולקמפוס בריאות רמב"ם מעניקה טיפול נפשי לכ-650 איש, 50% מהם סובלים מ-PTSD, בעיקר עקב לחימה. כ-20% מהחולים הם בני מיעוטים, הכוללים בעיקר דרוזים ובדואים. המרפאה מורכבת מצוות רב תחומי של פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים קליניים המיומנים בטיפול ב-PTSD. הגישה הטיפולית של המרפאה הינה ייחודית ומקיפה, הבנויה על תובנות מתחומי הפסיכיאטריה הבין-תרבותית, ניהול מחלות, ושיקום בריאות הנפש (כספי, 2016).
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יעילות הלמידה והתרגול של מ"ט תוך השוואת התוצאות לטיפול יעיל מוכח בטכניקת עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים (Eye Movement Desensitization and Reprocessing – EMDR), בקרב מטופלי המרפאה, שאובחנו עם PTSD עקב שירותם הצבאי. עם זאת, עקב קשיי המטופלים בקבלת טיפול ב-EMDR, שהובילו לשיעור נשירה גבוה מהמחקר, תיקנו את תכנית המחקר והסרנו את הטיפול ב-EMDR מהפרוטוקול. לפיכך, על פי הפרוטוקול המתוקן (v.2.3., 31/3/2022), התכנית והיעדים של המחקר הם פרוספקטיביים, זרוע (קבוצה) אחת, ניסוי פתוח, המעריכים את היעילות של תרגול מ"ט בהשפעה על בריאות הנפש ואיכות החיים של חולים שאובחנו עם PTSD בשל שירותם הצבאי. יעילות ההתערבות נבחנת באמצעות כלי הערכה מאומתים, הערכת חומרת התסמינים הפוסט טראומטיים, איכות השינה, איכות החיים, המסוגלות העצמית והתפקוד היומיומי בשלוש נקודות זמן שונות, המפורטות בפרק השיטה.
הממצאים המוצגים בדוח להלן מראים את השינויים שחלו ב-66 המטופלים שגויסו למחקר עד כה, ולקחו חלק בקבוצת המדיטציה.
תוצאות
הערכת יעילות הטיפול
- חומרת סימפטומים של PTSD
תוצאות מבחן t למדגמים מזווגים הצביעו על ירידה של 13.4% ברמות חומרת הסימפטומים הכוללת של PTSD בין הערכות הראשוניות של קו הבסיס להערכות מעקב אחרי שישה חודשים, ירידה שהייתה מובהקת סטטיסטית (t(11) = 2.38, p = .036). בנוסף, כפי שמוצג באיור 2, קיימת מגמה של הפחתת חומרת הסימפטומים עבור כל אשכולות הסימפטומים, שהייתה מובהקת סטטיסטית עבור אשכולות העוררות (t(11) = 3.05, p = .011).
- איכות השינה
תוצאות מבחן t למדגמים מזווגים הצביעו על ירידה של 12.4% בחומרת רמות קשיי השינה בין הערכות הראשוניות של קו הבסיס להערכות מעקב אחרי שישה חודשים, ירידה שהייתה מובהקת סטטיסטית (t(8) = 2.28, p = 0.038).
- מסוגלות עצמית כללית
לא נמצאו שינויים משמעותיים ברמות המסוגלות העצמית בין 3 נקודות הזמן, כפי שניתן לראות באיור 4 להלן.
- איכות החיים
לא נמצאו שינויים משמעותיים ברמות ממדי איכות החיים בין 3 נקודות הזמן, כפי שניתן לראות באיור 5 להלן.
דיון
הדו"ח הנוכחי מבוסס על ממצאים שהתקבלו מ-66 מטופלים שנכנסו למחקר, 23 (34.8%) השלימו גם 3 חודשים ראשונים, ו-12 (18.2%) מילאו את שאלוני המעקב אחרי 6 חודשים. 25 משתתפים (37.8%) נשרו מהמחקר לאחר ההערכה הראשונית של קו הבסיס.
הממצאים מראים כי מטופלים, שתרגלו באופן מלא מדיטציה טרנסנדנטלית (TM) מבלי לנשור, הראו ירידה משמעותית בחומרת התסמינים הפוסט-טראומטיים הכוללים, ובפרט באשכול סימפטומי העוררות. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים, שמצאו כי תרגול מ"ט עשוי להוביל לירידה משמעותית בעוצמת התסמינים הפוסט-טראומטיים (Barnes et al., 2013, 2016; Rosenthal et al., 2011). יתרה מכך, התוצאות מצביעות גם על ירידה משמעותית בחומרת קשיי השינה, העולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים (Mason et al., 1997; Nagendra, Maruthai & Kutty, 2012); מה שמצביע על כך שתרגול מ"ט יכול לשפר את כלל התסמינים של PTSD ואת איכות השינה בקרב חולים עם PTSD הקשור לשירות צבאי.
באופן מפתיע, לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמות איכות החיים ובתפיסת המסוגלות העצמית הכללית. זו עשויה להיות תוצאה של שימוש בהערכות מדווחות עצמיות וסובייקטיביות בהשוואה למדדים אובייקטיביים יותר, כגון סולם PTSD קליני (CAPS-5) ומדד איכות השינה של פיטסבורג. מטה-אנליזה קודמת (Cuijpers et al., 2010) הצביעה על כך שמכשירים מדורגים על ידי רופא הובילו לגודל אפקט גבוה משמעותית בהשוואה למכשירי דיווח עצמי באותם מחקרים בהערכת תסמיני דיכאון. באופן דומה, Kramer ועמיתיו (2022) זיהו פערים בין מדדים בדירוג עצמי לבין מדדים שניתנו על ידי רופא של שיעורי חומרת PTSD, התואמים את ציוני העוצמה וחומרת הסימפטומים; התסמינים דורגו כחמורים יותר כאשר דורגו עצמית על ידי המטופלים, בהשוואה להערכות של רופאים.
לכן, למרות שהממצאים שהוצגו לעיל מבוססים על מדגם קטן ולא סופי של מטופלים, נראה שהתרגול של מ"ט היה קשור לירידה בחומרת סימפטומים של PTSD ובשיפור באיכות השינה בקרב מטופלים שאובחנו עם PTSD עקב השירות הצבאי שלהם. ממצאים אלו מעלים את החשיבות של המשך המחקר בקרב מדגם גדול יותר.
להורדת הדוח (קובץ PDF באנגלית) לחצו כאן